הסודות מאחורי המדפים – האם לפעמים תעלולים של ספקים יכולים להיות מסוכנים ?
יובל לובנשטיין
אקדים ואומר שמדובר על מקרה אמיתי, אותו לא שמעתי מחבר ואו מצד שלישי, אלא מקרה שקרה לי באופן אישי, לאחרונה.
אני באופן אישי לא אוהב את דג הסלמון, אולם בני משפחתי, על אף האזהרות החוזרות שלי בדבר אי אכילתו ואו הקטנת הצריכה ממנו, לא שעו לדברי ונוהגים לבקש ממני להוסיף אותו לסל הקניות שאני עורך.
כצרכן עם מודעות גבוהה לנושא תוקף המוצר, צרכן אשר מקפיד להסתכל על תוקף המוצר כמעט בכל מוצר ובדגש מוצרים טריים, כמו מוצרי חלב, קפואים, דגים, סלטים, ירקות מצוננים, נראה שגם אני נפלתי במלכודת ואיך אומר הפתגם הידוע "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר ?".
המלכודת היא ביצירת תחושה של תוקף ארוך ושל מתן בטחון בקנייה, על ידי הארכת התוקף ומתיחתו על פני 3 חודשים "בכאילו" על ידי רישום מתוחכם של התאריכים 31/1/2011-2/3/2011.
צרכן אשר עורך את קניותיו וטרוד בכול מיני דברים, יכול בנקל לקלוט בראשו של הספרות 1 ו 3 אשר נמצאות "במינון גבוה" ולהסיק בשוגג שמדובר על תוקף ל- 3 חודשים.
נראה שכאן מדובר על טריק, אשר רבים וטובים נפלו לתוכו ואולי חלילה גם לקו בבטנם עקב זאת.
קיימים טריקים נוספים בתחום תאריכי התוקף וזה הדפסת התאריך במקום אשר אינו קריא כול כך. לפעמים "ההדפסה יוצאת" על החלק הכהה של האריזה, כך שהתאריכים אינם נראים בבירור, לפעמים הופכים ספרות של שבועות וחודשים או שימוש בדיו אשר נמחקת בקלות.
כאן המקום לציין שרוב הספקים לא נוהגים כך ומקפידים לציין במדויק ובאופן ברור והגון את התוקף, אולם כאמור יש גם ספקים שנוהגים אחרת.
דווקא כעת, שהטמפרטורה עולה, קיימת חשיבות יתר להקפיד על תאריך התפוגה, במיוחד של המוצרים הטריים, בדגש מוצרים, אשר מאוחסנים דרך קבע במקרר וכן להקפיד על קנייה במקומות, אשר בהם המוצרים "זזים מהר", קרי מקומות עם תנועת לקוחות, דבר המבטיח שהסיכוי להכניס לעגלה מוצר עם תוקף לא תקין הוא קטן יותר.
יובל לובנשטיין, יועץ בתחום הקמעונאות ומוצרי הצריכה מלווה חברות בתחום בכל הקשור למיזוגים ורכישות. שימש במגוון תפקידי ניהול בכירים ברשתות מובילות בישראל כמו שופרסל והום סנטר
